כדי להבין את תנאי הסף הנדרש על פי דין ומכוח סעיף 5 לפקודת פשט"ר,
כתנאי להגשת בקשה מתאימה לפתיחת הליך של פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בישראל, מובהר כי נדרשת הטענה כי החייב ו/או החייבת, ביצעו ו/או יבצעו "מעשה של פשיטת רגל".
על פי דין, ביצוע מעשה כאמור עניינו בכל אירוע ו/או אירועים בחיי החייב ו/או החייבת, המקושרים למקרים שהם:
א. נתנו מנכסיהם מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה ;
ב. העבירו ו/או נתנו מנכסיהם (לרבות עשיית שיעבוד) באופן שנחשב ל – "העדפת מרמה" ;
ג. יצאו מהארץ / בהיותם בחו"ל נשארו שם בכוונה להתחמק מנושים ;
ד. עזבו את בית מגוריהם / עסקיהם / התחמקו מכל מקום (!) שבו מצוי נושה :
ה. התבודדו כי שנושים לא יוכלו לתקשר עימם ;
ו. עוקל נכס מנכסיהם ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו של בית משפט ;
ז. הגישו לבית משפט הצהרה שאינם מסוגלים לשלם את חובותיהם או בקשה למתן צו כינוס ;
ח. הודיעו לאחר מנושיהם כי הפסיקו, או כי הם עומדים להפסיק, לשלם את חובם.
ביצוע אחד בלבד ממעשי "פשיטת רגל" כאמור לעיל, מהווה עילה חוקית ולגיטימית לכשעצמו, כאשר אפילו מעשה הגשת הבקשה למתן צו כינוס עצמה מוגדר כ – "מעשה של פשיטת רגל" כאשר בהתקיים התנאים והייצוג ההולם בהליך, תקבלו צו כינוס לנכסי החייב – צו שמשמעותו המיידית היא הגנה מפני נושים ומפני רשות הגבייה / הלשכה להוצאה לפועל.
דיויד מור, עו"ד (6/2017)
אין לראות באמור לעיל כתחליף ליעוץ משפטי מוסדר. יש לתאם פגישת יעוץ עניינית לשם בדיקת יכולת ההתאמה לתנאים הנדרשים על פי דין, כדי הגשת בקשה מתאימה יחדיו לצו המורה על כינוס הנכסים לנכסי החייב ו/או החייבת, שמשמעותה הגנה מכוח הדין ויצוג משפטי הולם עד ליום מחיקת החובות ויציאה לדרך חדשה.
